למה באמת צריך מבחן פסיכומטרי כדי להתקבל ללימודים אקדמיים? האם לא מספיק להוכיח כי למדנו כל השנים והצלחנו לקבל הסמכתה בצורת תעודת בגרות הכוללת ציונים גבוהים וציון משוקלל טוב? האם מבחן פסיכומטרי אכן מהווה מסננת טובה למוסדות החינוך האקדמיים, הפותחים את הדלת בפנינו?
עוד מתחילת הלימודים בבית הספר ההורים והמורים מרבים ללחוץ עלינו ללמוד ולשקוד ולהגיע להישגים טובים בלימודים. הישגים טובים משמע ציונים גבוהים ומספקים. המטרה היא לשאוף להגיע לציונים גבוהים ככל הניתן כדי שבסיום הלימודים (אחרי 12 שנות לימוד אינטנסיביות שלפעמים מלוות גם בחופשים ובשביתות במדינתנו הקטנטונת) נוכל להגיע לציון משוכלל גבוה שבתקווה יאפשר לנו להתקבל לאוניברסיטה שתמיד רצינו במחיר מסובסד וסביר (באופן יחסי) או אם לא הגענו אז צריך להתחיל לעמול קשה ולהרוויח לחמנו או לבקש ממש יפה מההורים לשלם הרבה יותר כסף על מכללה מוכרת שתאפשר לנו ללמוד את המקצוע שמעניין אותנו. בחלק מהמקרים לימודים במכללה אמנם יקרים יותר ביחס לאוניברסיטה אבל לפעמים גם מאפשרים שילוב של עבודה חביבה וסטודנטיאלית וכך כולם נהנים מהמצב.
ואז כשאנחנו רוכשים את הידיעון של האוניברסיטה (או עוד הרבה לפני- בתיכון כבר מדברים על המילה הרגישה לחלקנו: "פסיכומטרי"), אנו מגלים שלא מספיק להוכיח כי אכן הגענו להישגים כל השנים ארוכות אלא גם להוכיח ציון ראוי ומספק במבחן פסיכומטרי, אליו שקדנו במשך חודשים והוכחנו שאכן יש לנו סיכויים טובים כדי להצליח בתואר האקדמאי בהשוואה למועמד אחר, שציוניו טובים פחות וכנראה שסיכוייו להצלחה בהמשך הלימודים נמוכים יותר.
אפשר להסתמך על נתונים מחקריים המעידים כי לא מספיק להסתמך על ציוני בגרויות כדי להעיד על יכולת הצלחה בלימודי ההמשך ולכן מבחני הבגרות אינם מהווים כלי מיון אמין ויעיל. ולעומת זאת, מחקרים שנעשו מוכיחים כי במרבית המקרים נבחנים שקיבלו ציון גבוה במבחן פסיכומטרי מפגינים הצלחה בלימודים האקדמיים לעומת אלה שקיבלו ציון נמוך. ויותר מזה, שילוב בין הציונים (כפי הנדרש בתנאי הקבלה ללימודים האקדמיים), יכול להוות כלי חיזוי טוב יחסית לגבי ההמשך.
אפשר לראות גם במבחן פסיכומטרי הזדמנות להתקבל ללימודים אקדמיים עבור מועמדים שמסיבה שהיא לא הצליחו להגיע להישגים גבוהים בתיכון וממוצע הבגרויות שלהם אינו מספק מבחינת תנאי סף הקבלה. לכן, באפשרות מבחן פסיכומטרי לפצות על הישגים אלו ולשפר את הציון המתואם, המהווה את השכלול של שתי התוצאות – רף הקבלה.
יותר מכך, יש הסבורים כי מבחני הבגרות מושפעים גם מפרמטרים שאינם אובייקטיביים כמו רקע של מועמדים והכנה שונה של התיכונים למבחני הבגרות, בעוד שאלה משפיעים במידה פחותה הרבה יותר לגבי ההישגים במבחן פסיכומטרי, המאפשר דירוג מועמדים על גבי סולם הערכה אחיד ובוחן גורמים אחרים להצלחה בלימודים כמו כוח רצון, יכולת התמדה, מוטיבציה ויצירתיות.
מנגד, אפשר להסתכל על המצב אחרת: ישנם נבחנים המקבלים ציון גבוה מאוד במבחן פסיכומטרי ללא למידה קודמת למבחן ובלי שהשקיעו יותר מידי במשך כל השנים בלימודים בבית הספר. ציון גבוה כזה במבחן פסיכומטרי מאפשר להם להגיע לציון מתואם טוב יחסית ולפעמים לעבור את הציון אותו מקבלים מועמדים אחרים שהשקיעו כל השנים וחרשו והצליחו לקצור פירות טובים בסיום התיכון אך במבחן פסיכומטרי הגיעו להישגים נמוכים יותר בגלל סיבות כמו קושי בעמידה בלחץ של זמן.
כנראה כל זמן שמספר המקומות במוסדות אקדמיים מסובסדים כמו אוניברסיטאות, וכיום גם בהרבה מכללות מוכרות, יהיה מוגבל ביחס לכמות המועמדים המגישים מועמדות, יהיה צורך גם במבחן פסיכומטרי – מבחן מטעם האוניברסיטה כמסננת נוספת שתצליח להמשיך ולמיין ולסנן את המועמדים בהתבסס על נתונים נוספים מלבד תוצאות בחינות הבגרות.
מאת: ציפי ברמן - קרופרו
הכל על פסיכומטרי
עוד מתחילת הלימודים בבית הספר ההורים והמורים מרבים ללחוץ עלינו ללמוד ולשקוד ולהגיע להישגים טובים בלימודים. הישגים טובים משמע ציונים גבוהים ומספקים. המטרה היא לשאוף להגיע לציונים גבוהים ככל הניתן כדי שבסיום הלימודים (אחרי 12 שנות לימוד אינטנסיביות שלפעמים מלוות גם בחופשים ובשביתות במדינתנו הקטנטונת) נוכל להגיע לציון משוכלל גבוה שבתקווה יאפשר לנו להתקבל לאוניברסיטה שתמיד רצינו במחיר מסובסד וסביר (באופן יחסי) או אם לא הגענו אז צריך להתחיל לעמול קשה ולהרוויח לחמנו או לבקש ממש יפה מההורים לשלם הרבה יותר כסף על מכללה מוכרת שתאפשר לנו ללמוד את המקצוע שמעניין אותנו. בחלק מהמקרים לימודים במכללה אמנם יקרים יותר ביחס לאוניברסיטה אבל לפעמים גם מאפשרים שילוב של עבודה חביבה וסטודנטיאלית וכך כולם נהנים מהמצב.
ואז כשאנחנו רוכשים את הידיעון של האוניברסיטה (או עוד הרבה לפני- בתיכון כבר מדברים על המילה הרגישה לחלקנו: "פסיכומטרי"), אנו מגלים שלא מספיק להוכיח כי אכן הגענו להישגים כל השנים ארוכות אלא גם להוכיח ציון ראוי ומספק במבחן פסיכומטרי, אליו שקדנו במשך חודשים והוכחנו שאכן יש לנו סיכויים טובים כדי להצליח בתואר האקדמאי בהשוואה למועמד אחר, שציוניו טובים פחות וכנראה שסיכוייו להצלחה בהמשך הלימודים נמוכים יותר.
אפשר להסתמך על נתונים מחקריים המעידים כי לא מספיק להסתמך על ציוני בגרויות כדי להעיד על יכולת הצלחה בלימודי ההמשך ולכן מבחני הבגרות אינם מהווים כלי מיון אמין ויעיל. ולעומת זאת, מחקרים שנעשו מוכיחים כי במרבית המקרים נבחנים שקיבלו ציון גבוה במבחן פסיכומטרי מפגינים הצלחה בלימודים האקדמיים לעומת אלה שקיבלו ציון נמוך. ויותר מזה, שילוב בין הציונים (כפי הנדרש בתנאי הקבלה ללימודים האקדמיים), יכול להוות כלי חיזוי טוב יחסית לגבי ההמשך.
אפשר לראות גם במבחן פסיכומטרי הזדמנות להתקבל ללימודים אקדמיים עבור מועמדים שמסיבה שהיא לא הצליחו להגיע להישגים גבוהים בתיכון וממוצע הבגרויות שלהם אינו מספק מבחינת תנאי סף הקבלה. לכן, באפשרות מבחן פסיכומטרי לפצות על הישגים אלו ולשפר את הציון המתואם, המהווה את השכלול של שתי התוצאות – רף הקבלה.
יותר מכך, יש הסבורים כי מבחני הבגרות מושפעים גם מפרמטרים שאינם אובייקטיביים כמו רקע של מועמדים והכנה שונה של התיכונים למבחני הבגרות, בעוד שאלה משפיעים במידה פחותה הרבה יותר לגבי ההישגים במבחן פסיכומטרי, המאפשר דירוג מועמדים על גבי סולם הערכה אחיד ובוחן גורמים אחרים להצלחה בלימודים כמו כוח רצון, יכולת התמדה, מוטיבציה ויצירתיות.
מנגד, אפשר להסתכל על המצב אחרת: ישנם נבחנים המקבלים ציון גבוה מאוד במבחן פסיכומטרי ללא למידה קודמת למבחן ובלי שהשקיעו יותר מידי במשך כל השנים בלימודים בבית הספר. ציון גבוה כזה במבחן פסיכומטרי מאפשר להם להגיע לציון מתואם טוב יחסית ולפעמים לעבור את הציון אותו מקבלים מועמדים אחרים שהשקיעו כל השנים וחרשו והצליחו לקצור פירות טובים בסיום התיכון אך במבחן פסיכומטרי הגיעו להישגים נמוכים יותר בגלל סיבות כמו קושי בעמידה בלחץ של זמן.
כנראה כל זמן שמספר המקומות במוסדות אקדמיים מסובסדים כמו אוניברסיטאות, וכיום גם בהרבה מכללות מוכרות, יהיה מוגבל ביחס לכמות המועמדים המגישים מועמדות, יהיה צורך גם במבחן פסיכומטרי – מבחן מטעם האוניברסיטה כמסננת נוספת שתצליח להמשיך ולמיין ולסנן את המועמדים בהתבסס על נתונים נוספים מלבד תוצאות בחינות הבגרות.
מאת: ציפי ברמן - קרופרו
הכל על פסיכומטרי